פסק דין
העתירה
1.עניינה של עתירה זו בטענת העותרת 1, כי שמה הוסר מרשימת הזכאים לקבלת עובדי חקלאות זרים, מתוך התנהלות שרירותית, בלתי מידתית ובלתי סבירה של המשיבים. העותרת 1 (להלן: "העותרת"), הינה תאגיד בת של העותרת 2 (להלן: "קיבוץ ראש הנקרה" או "הקיבוץ"), והיא עוסקת בייצור צמחים ושתילים, בעיקר עצי פרי "המיוצרים באמצעות תרבית רקמה בשטחי גידול חקלאיים ובית גידול ייעודי, המצוי בשטח קיבוץ ראש הנקרה".
בעתירה נטען כי לעותרת בית גידול לייצור שתילים בטכנולוגיית אגרו-טכניקה (תרבית רקמה), והיא נחשבת ליצרנית השתילים הגדולה בעולם, בענף זה. העותרת מספקת, באופן כמעט בלעדי, כ-80% מהשתילים בארץ, ובין היתר מדובר בכנות שקד, אפרסק, שתילי וכנות תפוחים, גידולי אננס, שתילי גפן, ועוד.
עוד נטען בעתירה כי בשנים האחרונות הצליחה העותרת להעלות את מכירותיה, בעיקר בחו"ל, כאשר כ-70% מכלל פעילות החברה מיועד לייצוא "וזאת לאחר מאמצי שיווק אדירים בשוק תחרותי ולאחר שהושקעו משאבים אדירים". העותרת מעסיקה כ-130 עובדים, כאשר רוב העבודה הינה ידנית, ומבוצעת במשמרות. תקופת הכשרת העובדים נמשכת כ-3 חודשים.
העותרת טוענת, כי בשנים 2009-2008 אושרו לה ולעותרת 2 גם יחד, 25 עובדים זרים, כאשר היא לבדה הייתה זכאית לקבל 13 עובדים (חלקם עובדי משתלה), ובכלל זה 11 עובדים זרים כהקצאה לתרביות ושני עובדים נוספים, בשל תוספת בגין הייצוא בו היא עוסקת.
לעומת זאת, בשנת 2010 הוקצו לקיבוץ ראש הנקרה בלבד, 15 עובדים, כאשר לעותרת עצמה לא הוקצו כלל עובדים, תחת הסיווג "תרביות רקמה – מטעים". העותרת מוסיפה וטוענת, כי ניסיונותיה להגיש בקשה נפרדת לקבלת היתרי העסקה לעובדים זרים לשנת 2010 סורבה על-ידי המשיבים ללא כל נימוק, והם לא הסכימו לקבל לידיהם את חוברת הבקשה, ואף לא טרחו להשיב בכתב או בעל-פה לפניות העותרת.
רק לאחר הגשת העתירה, הותר לעותרת להגיש בקשה לעובדים זרים, בנפרד מהקיבוץ, אך זאת "תוך פגיעה קשה, שרירותית ובלתי סבירה בעותרות... משההקצאה לעותרת 1 קוצצה בכ-90%, עובד אחד לעומת שמונה עובדים".
בעיקרי הטיעון מטעם העותרת נטען כי גם ההקצאה של עובד זר אחד לא יצאה אל הפועל, בשל העובדה כי המשיבים לא טרחו לעדכן את משרד הפנים בשינוי, כך שהעותרת לא יכלה לממש את זכאותה.
העותרת מציינת, כי היא עשתה ועושה מאמצים כבירים לקלוט עובדים ישראלים לשורותיה, אך היא נתקלת בקשיים רבים, הן בשל העבודה הקשה, והן בשל העובדה כי זו מתבצעת במשמרות, כאשר "העובדים התאילנדים המקצועיים מהווים עוגן קבוע ויציב, כזה המאפשר לה תכנון וייצוב המערכת".
העותרת טוענת, כי היא עומדת בכל הקריטריונים המקובלים לשם קבלת עובדים זרים, ובין היתר מדובר בהעדפת ייצוא, העדפת מו"פ (מחקר ופיתוח), ייצור שתילים ממקור נקי, והיותו של קיבוץ ראש הנקרה בקו עימות. העובדה שהעותרות נכללות בישוב קו גדר בצפון, מזכה אותן בתוספת הקצאה בשיעור של 15%, שזכרה לא בא בהקצאת העובדים הזרים לשנת 2010.
בעתירה נטען, כי העותרת נזקקת להעסקת עובדים זרים מקצועיים, מאחר שלא עלה בידה להכשיר ולהעסיק עובדים ישראלים, ואין ספק כי היא עומדת בכל הקריטריונים, שכן עיסוקה הוא ב"ענף חקלאי מובהק שאינו שונה באופן מהותי משאר ענפי החקלאות בהם התירה המדינה העסקת עובדים זרים".
בניגוד לטענת המשיבים, אין מדובר בעבודה בתנאי מעבדה סטריליים, אלא שעסקינן בעבודה פיזית קשה בשטחים חקלאיים פתוחים ובתנאים קשים, תוך שימוש בכלי עבודה כבדים, כאשר עבודה זו מבוצעת, בעיקרה, על-ידי העובדים הזרים.
זכאותה של העותרת לעובדים זרים נבדקה על-ידי ועדה מקצועית, אשר חבריה אף ביקרו במקום, ורק לאחר שהוועדה עמדה על הצורך בהעסקת עובדים זרים, היא המליצה להגדיר את עיסוקה של העותרת כענף חקלאי, הזכאי להקצאת עובדים זרים. ואכן, החל משנת 2006, כוללת רשימת הענפים הזכאים להקצאת עובדים זרים גם "תרביות רקמה – מטעים".
ביום 12.07.2009 נודע לעותרת כי הוחלט לגרוע מרשימת הקודים להקצאת היתרים לעובדים זרים את הענף שבו עוסקת העותרת, כאשר המשמעות המעשית הינה ביטול הקצאת עובדים זרים לשנת 2010. הוגש ערעור על החלטה זו, וביום 10.08.2009 נשלחה תשובתה של הגב' יהודית דובינקי, ממונה על פניות הציבור ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, המפנה להחלטת ממשלה מס' 147 מיום 12.05.2009.
העותרת טוענת כי אין בהחלטת ממשלה זו דבר וחצי דבר לגבי גריעת ענף תרביות רקמה – מטעים, מענפי החקלאות הזכאים להעסקת עובדים זרים בשנת 2010. באותה החלטה מדובר בקביעת תוואי, אשר יביא, בסופו של דבר, להפחתת מספר העובדים הזרים בחקלאות, כאשר בפועל, לא הייתה כל הפחתה במספר העובדים הזרים.
גריעתה של העותרת מרשימת הזכאים להקצאת עובדים זרים נעשתה ללא מתן זכות טיעון, ללא הנמקה כדין, ותוך יצירת חוסר שוויון ואפליה. כתוצאה מההחלטה שהתקבלה, עמדה העותרת בשנת 2010 בחסר של 7 עובדים זרים, ביחס לשנים 2009-2008.
ביום 11.01.2010, לאחר שהתברר לקיבוץ כי אושרו לו 15 עובדים זרים בלבד, לעומת 25 עובדים ביחס לשנת 2009, הוגשה על-ידי העותרת השגה, לעניין הקצאת עובדים זרים לשנת 2010. לאחר הגשת ההשגה, נאמר לעותרת, על-ידי נציגי המשיב 2 במחוז הצפון, כי אין אפשרות לערער על ההחלטה באמצעות הליך של השגה. לפיכך, נשלח ביום 13.01.2010, על-ידי מנכ"ל העותרת, ערעור המופנה אל מנכ"ל משרד החקלאות, ובו נטען כי ההחלטה התקבלה ללא שיקול דעת ובאופן שרירותי, ללא מתן זכות טיעון, ומשמעה פיטורי עשרות עובדים ישראלים שאינם יכולים לבצע את עבודתם ללא העסקת עובדים זרים בשרשרת הייצור, בגידולי תרבית הרקמה.
לאור האמור, מבקשת העותרת ליתן צו המחייב את המשיבים לראות בענף תרביות הרקמה כענף חקלאי נפרד, שאינו שונה במהותו מיתר ענפי החקלאות. כמו כן, מבקשת העותרת ליתן לה ולקיבוץ הקצאות נפרדות, על בסיס מקדמי ההקצאה משנת 2006, וכן להורות למשיבים ליתן לעותרות העדפה, בשיעור של 15%, בשל היות קיבוץ ראש הנקרה יישוב קו גדר בצפון.
תגובת המשיבים